סקירה- פנסוניק S1H
במאי 2019 הוכרזה רשמית הפנסוניק S1H, המצלמה הייעודית לוידאו בסדרת ה S של פנסוניק- סדרת מצלמות הפול פריים של החברה.
המצלמה מתבססת במידה מסויימת על ה״שלדה״ של קודמותיה- ה S1 וה S1R, אבל יותר מאלה מזכירה דווקא את ה GH5 או ה GH5s כמצלמת מירורלס המכוונת באופן ישיר ובלתי מתפשר לצרכים של צלמות/י וידאו. במידה מסויימת- גרסא מוגדלת, פול-פריימית למצלמה המיתולוגית ההיא (שעדיין מיוצרת ונמכרת בכמויות גדולות). כמו ה GH5 גם ה S1H מציעה מגוון יכולות שפשוט לא קיימות בשאר השוק, ויוצרת לעצמה נישה ייחודית. נכון להיום אפשר להציב את המצלמה בין מצלמות המירורלס ההיברידיות למצלמות הסינמה הקומפקטיות יחסית, כמו ה EVA1, הסוני FS5 או הקנון C200. מול מצלמות ההיבריד מציעה המצלמה יכולות וידאו נדירות- הקלטת 6K, תמיכה מלאה בצילום אנמורפי, ביטרייט גבוה (400Mbps), צילום 4K (גם ב UHD, גם Cinema 4K וגם במצבים אנמורפיים מסויימים) ב10Bit 4:2:2 ואפילו ב All-I, צילום בהילוך איטי- עד 120P ב10Bit 4:2:0 כולל פוקוס אוטומטי, שליטה ידנית בחשיפה והקלטת סאונד, שימוש נרחב בדחיסת H.265 ואת כל זה ללא הגבלת זמן ההקלטה (גם ב6K, גם ב 4K60P), המתאפשרת בין השאר מהשימוש באיוורור אקטיבי, לראשונה במצלמות היברידיות.
מול מצלמות הסינמה נהנת המצלמה מיתרונות אחרים: ראשית- מדובר במצלמה בעלת חיישן גדול פי שניים בערך, שמאפשר עבודה ברגישויות גבוהות, עם עומק שדה רדוד מאד. החיישן הגדול גם מאפשר צילום סטילס ברמה מקצועית, כך שהמצלמה מתאימה מאד גם לפרופיל עבודה היברידי. יתרון נוסף טמון במייצב התמונה המובנה על חיישן המצלמה, ובסנכרון בינו לבין העדשות- Dual OIS בשפה של פנסוניק. יתרון נוסף, לפחות מול ה EVA1 וה C200 טמון במאונט המבוסס על מרחק היטל קצר (מאונט מירורלסי, בניגוד למאונט ה EF הרפלקסי במצלמות האלה) ומאפשר התאמה של מגוון אדיר של עדשות. המצלמה גם מאפשרת עבודה עם מגוון אביזרים חיצוניים, ביניהם מודול ה XLR1 המאפשר חיבור של שני חיבורי XLR למצלמה ושליטה מכנית בווליום ועוד, וגם הקלטה באיכות גבוהה- 24Bit / 96KhZ. חשוב לציין שעבודה עם המודול מבטלת את חיבור המיקרופון במצלמה, ואת ההקלטה הפנימית (חסרון מול מצלמות סינמה המאפשרות עבודה סימולטנית של התקנים חיצוניים ופנימיים.
למעשה מדובר במצלמה הקטנה (והזולה) ביותר שאושרה לשימוש ע״י נטפליקס, והיא מצלמת ההיבריד הראשונה שזוכה לסטטוס הזה.
אם ה S1R היא מצלמת הרזולוציה הגבוהה שנתנה לנו את אפשרויות הוידאו הנרחבות ביותר (אם כי לא במרחק עצום מההיצא של סוני וניקון) ה S1H סוגרת את הפינה השניה, ונותנת לנו את מערך היכולות הסינמטיות הטוב ביותר בשוק מצלמות ההיבריד, עם היכולת להמשיך ולצלם סטילס ברמה מקצועית. בניגוד ל S1R ה S1H משאירה אבק לתחרות ויוצרת סטנדרט חדש לגמרי.
סקירה פיזית של המצלמה
מדובר במצלמת המירורלס הגדולה בשוק נכון להיום, סביב גודלן של מצלמות DSLR כמו ה 5D mk4 או הניקון D850, ומעט גדולה יותר משתי אחיותיה לליין של פנסוניק. עיקר ההבדל טמון בהוספה של מערכת קירור אקטיבית (מאוורר פנימי) ומסך בעל ציר מלא, שיוצרים יחד בליטה של כחצי סנטימטר מגוף המצלמה. הגריפ משמעותי ונוח, ומתג ההדלקה עבר למקום אינטאיטיבי יותר, סביב לחצן הצילום (כמו בניקון, סוני ועוד). הגוף הגדול מכיל שלוש גלגלות שליטה ומספר רב של מקשים יעודיים (WB, ISO, ExComp, DOF Preview ועוד), את כולם אפשר לכוון לפונקציות ספציפיות נוספות. בנוסף- לכל מקשי הכיוונים בתוך הגלגלת האחורית אפשר להצמיד פונקציה, כמו גם לשני המקשים שליד העדשה, למקשים הנוספים על גב המצלמה ועוד.
באופן מעט מוזר המצלמה עדיין עושה שימוש בגלגלת מצבים שמקדישה רק מצב אחד לוידאו (את תכנית החשיפה שלו ניתן להגדיר בתפריט). מוזר שפנסוניק בחרה להקדיש כל כך הרבה שטח ומכניקה לפונקציונליות ייעודית לסטילס, אם כי אנחנו רואים מהלך דומה גם ב GH5. כמובן שאין בעיה להתחיל לצלם וידאו בלחיצה על כל אחד ממקשי ההקלטה האדומים הבולטים בכל עת. אם אנחנו כבר שם- למצלמה יש שני מקשי הקלטה ייעודיים, אדומים ובולטים. אחד על ״הכתף״, ליד מסך הנתונים ומאחורי מקש הצילום ואחד בפינה השמאלית למטה, נוח להפעלה מלפנים או מהצד. במצב וידאו (בהיעדר כיוונון אחר) גם מקש הצילום יתחיל או יפסיק הקלטה. מסך הנתונים של המצלמה הוא מסך משופר משמעותית מהדגמים הקודמים, ומיישר קו עם המסכים המוצעים ע״י קנון, ניקון ועוד. המסך מאפשר הצגת מידע לבן על גבי שחור או שחור על גבי לבן, ומציג מגוון נתונים גמישים, כולל נתוני חשיפה, Audio Levels, מצב איזון לבן ועוד. אבל המסך המרשים באמת הוא המסך הראשי, לאו דווקא בזכות הנתונים המצויינים (2.1 מליון נקודות וכו׳), אלא בעיקר בזכות הציר עליו הוא יושב, המאפשר גם תנועה צירית מלאה (כמו ב GH5 ובמגוון מצלמות נוספות) וגם הטיה מעלה בלי להוציא את המסך מקוי המתאר של המצלמה. ציר ההטיה הזה גם מאפשר הרחקה של המסך מגוף המצלמה כדי שלא יתקל בחיבורים החיצוניים (מיקרופון, אוזניות, HDMI, USB). בשנים האחרונות ראינו לא מעט גישות עיצוביות לתנועת המסך האחורי, זו שנמצאת ב S1H היא כיום הטובה בעולם לדעתי. כדי לסגור את החלק של אמצעי התצוגה נזכיר את העינית המדהימה, ברזולוציה הגבוהה בעולם (יחד עם אחיותיה לליין, עם הסוני A7r4 ועם מצלמת הפורמט הבינוני החדשה של פוג׳י)- 5.7 מליון נקודות. וברמת התכנה מציעה המצלמה אפשרות תצוגה דומה למצלמות הסינמה של פנסוניק, שמאפשרת גישה לכל תחום דרך טאצ׳. נוח מאד להפעלה עם מוניטור חיצוני, או לגישה מהירה לנתונים. עוד כמה עניינים פיזיים קטנים: חיבורי הרצועה מיושרים עם קו החיישן, ומאפשרים מדידת מרחק ״קולנועית״. ליד הברגת החצובה קיים שקע קטן, מוכר מאד ממצלמות סינמה יעודיות, כדי לוודא שפלטת החצובה מיושרת ונשארת כך. והשדרוג החביב עלי- שתי נוריות Tally- האור האדום המעיד על כך שהמצלמה מקליטה (ובנוסף- אפשרות למסגרת אדומה על המסך בזמן ההקלטה).
מעבר על המפרט
המצלמה מציגה מפרט וידאו מרשים מאד. כאן נתמקד בכמה דוגמאות, ואת המפרט המלא תוכלו למצוא בקישור:
מפרט וידאו מלא- קודקים, קונטיינרים, איכויות: https://www.panasonic.com/uk/consumer/cameras-camcorders/lumix-mirrorless-cameras/lumix-s-full-frame-cameras/dc-s1h.specs.html
נתון בולט אחד הוא יכולת הצילום ב 6K ב Open Gate, דהיינו צילום ממלוא שטח החיישן ביחס 3:2 לטובת קרופ מאוחר יותר. בנוסף מאפשרת המצלמה גם צילום ב 5.9K ביחס של 16:9 (וגם ב 5.4K). ברזולוציות האלה משתמשת המצלמה בדחיסת HEVC H.265, דחיסה יעילה יותר שמצליחה להכניס יותר מידע על פחות נפח, אך עדיין לא פשוטה לפיענוח על ידי מערכות העריכה הנפוצות. עבודה בפרוקסי תפתור את הבעיה כמובן. ברזולוציות האלה הצילום מתבצע בביטרייט של 200Mbps (דחיסה איכותית) ב 10Bit 4:2:0, Long GOP ובפריים-רייט של 25/30P.
המעבר ל 4K פותח מגוון אפשרויות נוספות. האיכות הגבוהה ביותר מגיעה ל 4:2:2 10Bit All-I. ב 25/30P החומר יוקלט ישירות לכרטיסי UHS-II ב 400Mbps, וב 50/60P אפשר לייצא וידאו באיכות זו למקליט חיצוני. כדי לחסוך נפח אחסון אפשר גם להקליט ב 4:2:2 10Bit Long GOP ב 150Mbps. יש גם מגוון אפשרויות אנמורפיות הכוללות DeSquiz במצלמה (כך שאפשר לנטר את הוידאו בנוחות), הקלטה ב UHD או ב C4K ועוד.
המצלמה מציעה גם מגוון איכויות הקלטה ב HD, נתמקד כאן בשתי אפשרויות ההילוך האיטי.
לראשונה במערכת הFF שלה מציעה פנסוניק אפשרות לצלם ב 100/120P עם הקלטת סאונד, פוקוס אוטומטי ושליטה ידנית מלאה. בנוסף- הצילום נעשה ב H.265 ב 10Bit 4:2:0. כאן אין קונפורם במצלמה, ויש להאט את הסרטון בעריכה.
כמובן שאפשרויות ההקלטה שהכרנו ב S1/R עדיין קיימות, ומגיעות עד 180P (עם קרופ החל מ 150P), ללא פוקוס אוטומטי וללא הקלטת סאונד. האפשרויות האלה עוברות קונפורם במצלמה ואפשר לצפות בהן בהילוך איטי. כרגע אנחנו לא בטוחים ב 100% לגבי השליטה הידנית בהן. הסקירה נערכה על מצלמת קדם-יצור (Pre-Production), אך העדכון שיצא ל S1/R כנראה יגיע גם ל S1H.
בקצרה- מדובר במפרט וידאו שפשוט לא קיים במצלמות היברידיות נוכחיות. אם האפשרויות הקיצוניות שהוא מציע דרושות לכם/ן- זו בלי ספק האופציה הקומפקטית והזולה ביותר שמאפשרת אותו, כאשר יש לציין את הבלאק-מג׳יק 6K שמציגה מפרט דומה בוידאו, אך ללא יכולות סטילס ואוטופוקוס, במערכת שבדרך כלל דורשת עוד מגוון עזרים להפעלה מלאה (עוד על ההשוואה בפסקה הבאה).
אמנם קשה למצוא למצלמה מתחרות ישירות, משום שהיא פותחת נישת ביניים מעניינת בין מצלמות הייבריד למצלמות סינמה ייעודיות, ובכל זאת, יש לה לא מעט נקודות חפיפה עם מצלמות אחרות. אנחנו נשווה אותה כאן ל אחותה הקטנה, ה S1, לבלאק-מג׳יק 6K, לGH5s ובאופן כללי מאד למצלמות סינמה ולמצלמות היברידיות.
השוואה בין מצלמות
מול מצלמות ההייבריד נמצאת ה S1H בחסרון קטן בתחום הסטילס (מול חלקן לפחות) וביתרונות גדולים מאד בתחום הוידאו. המצלמה מציעה גם מפרט שאין דומה לו מבחינת מתיחת גבולות המעטפת, גם מבחינת רזולוציה (6K) וגם מבחינת איכויות ההקלטה (שימוש נרחב ב 4:2:0 10Bit H.265 וכמובן 4:2:2 10Bit פנימי ב 400Mbps). אל היתרונות האלה יש להוסיף יתרונות תפעוליים, שרלוונטיים גם למי שלא יעשה שימוש ב 6K או בהקלטה בביטרייט גבוה: האפשרות להקליט ללא הפסקה במגוון עצום של איכויות חשובה, וכמובן יש את כל מערך התפעול המכוון לוידאו. החל מהרמה הארגונומית וכלה במגוון אפשרויות הניטור (זברה, זברה ״כפולה״, Waveform ועוד). המצלמה גם מכילה מגוון אפשרויות שפשוט לא קיימות במצלמות בסטנדרט הזה, למשל פיצול הקלטה לקבצים קטנים (כדי למנוע אבדן חומרים אם יש בעיה בסגירת הקובץ) ואפילו הקלטת שרשרת בלתי מוגבלת כאשר הקובץ החדש ביותר נכתב על הקובץ הישן ביותר, וזה באמת לא הכל). אם אתם/ן מצלמות/ים בעיקר וידאו, ובעיקר ברמות הגבוהות למצלמה הזו יש המון מה להציע. בהחלט הרבה יותר מכל מצלמת הייבריד בגודל או במחיר שלה.
מול מצלמות הסינמה מציעה המצלמה יתרונות משמעותיים אחרים- ראשית היא זולה משמעותית מרוב מצלמות הסינמה, בטח אלה עם חיישן FF. שנית- היא מכילה מייצב מצויין, ואת האפשרות לייצוב מסונכרן עם העדשה. שלישית ואחרונה- היא קטנה משמעותית ויכולה ״להסתפק״ בחצובה קטנה בהרבה, גימבל פשוט יותר או עבודה ידנית. מצלמות הסינמה עולות עליה בעיקר במונחים ארגונימיים- הן בנויות לאופן עבודה אחר עם יותר מקשים ייעודיים, ידיות אחיזה ניתנות לכיוונון, חיבורים חיצוניים עדיפים ובחלק מהמקרים- הקלטה באיכויות גבוהות יותר ישירות לכרטיסים.
מצלמה נוספת שמעניין להשוות ל S1H היא ה BMPCC6K של בלאק מג׳יק. שתי המצלמות חולקות נתון משמעותי- יכולת הקלטה ב 6K. לשתיהן גם זמן הקלטה בלתי מוגבל, התאמות רבות לצילום סינמטי וגודל דומה, אך כאן נגמר הדמיון ומתחילים ההבדלים.
במידה מסויימת אפשר לומר שהS1H היא מצלמת סטילס שקיבלה שדרוג משמעותי ליכולות הוידאו, בעוד שה BMPCC היא מצלמת סינמה שהוקטנה לגודל של מצלמת סטילס. ההבדל ניכר בעיקר באופן העבודה אותו מאפשרות השתיים. ה BMPCC תלויה מאד בעזרים חיצוניים. חיי הסוללה שלה נמוכים בצורה קיצונית, המסך מצויין אך לא מתקפל ואין בה מייצב תמונה או פוקוס אוטומטי. גם ההקלטה האיכותית שלה תכביד מאד על כרטיסי זיכרוןף ועדיף לעשות אותה לכונן חיצוני. בקיצור- המצלמה עובדת מצויין כחלק מודולרי בריג. ה S1H מהצד השני מצליחה להכיל את רוב האפשרויות במסגרת המצלמה עצמה. אמנם קיימת פשרה באיכויות ההקלטה, אך מדובר במצלמה קלאסית לעבודה ידנית, אפילו ללא אמצעי ייצוב. הפוקוס האוטומטי, המייצב, המסך המתקפל, העבודה עם כרטיסי SD נפוצים וחיי הסוללה הטובים מאפשרים בדיוק את זה.
לכן למרות הדמיון ״במספרים״ בין השתיים, הן מכוונות לאופני פעולה שונים מאד (ושתיהן כמובן מרשימות מאד, כל אחת בנישה שלה).
