המהפכה הדיגיטלית טישטשה את הגבולות בין מצלמות סטילס, וידאו וקולנוע, ומהפיכת המירורלס הכניסה את כל העסק להילוך גבוה. עם זאת, לשילוב בין צילום וידאו ברמה גבוהה וחיישנים בעלי רזולוציה גבוהה יש מחירים.
אחד המחירים הללו הוא אפקט הרולינג שאטר (Rolling Shutter), שנקרא גם ״אפקט הג׳לי״ (Jello Effect) במקומות שונים. מדובר בהטיה של קוים ישרים בתנועות פאן בעיקר (תנועה מימין לשמאל). אם התופעה לא מוכרת תוכלו לצפות בה סביב 04:18 בסרטון, או בתמונה מתוכו:
כדי להבין את מקור התופעה צריך להבין כיצד עובד החיישן הדיגיטלי. החיישן מורכב מקולטנים (פוטוסייטס- Photosites), כל קולטן אחראי על פיקסל בודד בתמונה הסופית. כדי לייצר תמונה על המצלמה לקרוא את המידע מכל הקולטנים, ואת זה היא עושה בשורות. החיישן מתחיל את הקריאה מאחד הקצוות, למעלה או למטה, וכך נקראת שורה אחרי שורה עד שמושלם תהליך קריאת שטח החיישן.
גם אם מהירות החשיפה מהירה מאד, מדובר על מהירות החשיפה של כל פיקסל ולא של כל שטח החיישן, ולכן גם במהירות של 1/16,000 יתכן שכל החיישן יקרא בקצב של 1/50 למשל. כל תנועה המתרחשת בזמן החשיפה תעוות את הדימוי הסופי. לא תמיד נצליח לשים לב לעיוות, במקרים רבים מדובר בעיוות קטן, כמעט בלתי מורגש. הנקודות בהן המצלמה רגישה ביותר הן הנקודות בהן מתרחשת תנועה מהירה על הציר האופקי כאשר בפריים יש אובייקטים אנכיים (עמודים, קירות וכו׳) או אם אובייקטים עגולים מסתובבים מהר או נעים מהר לרוחב הפריים.
כדי להימנע מהתופעה נדרשים חיישנים בעלי קצב קריאה מהיר ביותר. את קצב הקריאה המהיר אפשר להשיג בכמה אופנים, או נכון יותר לומר- יש כמה גורמים המשפיעים על יכולת המצלמה לקרוא את החיישן במהירות. הראשון- רזולוציה. ככל שקיימים פחות קולטנים, פחות פיקסלים, כך יש פות מידע הדורש קריאה ולכן הקריאה מהירה יותר. השני- גודל החיישן- חיישנים קטנים יותר נוטים להיקרא מהר יותר, אם כי כאן צריך לומר- בדרך כלל גם תהיה להם רזולוציה בינונית או נמוכה. השלישי- גיל החיישן והמעבד. ככל שהמצלמה משתמשת בחיישן ובמעבד חדש יותר קצב הקריאה עולה. מכאן- ככל שהמצלמה חדשה יותר, בעלת רזולציה נמוכה יותר ובעלת חיישן קטן יותר היא תצטיין במניעת אפקט הרולינג שאטר. מצלמות כמו הסוני a7sIII, הפנסוניק GH5II (וה S עוד יותר) ומצלמות סינמה ייעודיות כמו הקנון C70 עושות את זה מצויין, אבל ההצטיינות הזו טומנת פשרה משמעותית בתחום הסטילס, כי הרזולוציה נמוכה יחסית.
כאן נכנסות מצלמות הרזולוציה הגבוהה, המיישמות שיטות דחיסה מתוחכמות כדי לאזן בין הצורך בקריאה מהירה של המידע לבין הצורך ברזולוציה גבוהה, אבל זה מגיע על חשבון איכות הוידאו, שנפגעת מדחיסת Line Skipping או Pixel Binning. מצלמות ברזולוציית ביניים, סביב 24 מ״פ נוקטות בשיטה אחרת- אובר סמפלינג (Over Sampling) ודוגמות את כל הפיקסלים כדי לייצר קובץ 4K איכותי. השיטה הזו אמנם מספקת את האיכות, אך מכבידה מאד על המעבד, יוצרת התחממות ברוב המקרים, ומאיטה את קצב הקריאה. בשנים האחרונות הצטרפו לשוק מצלמות שלוקחות את העניין לרמה הבאה ומשלבות חיישנים בעלי רזולוציה גבוהה עם קצב קריאה מהיר. הסוני a9 היתה הראשונה, כשישלבה טכנולוגיית Stacked CMOS בחיישן, ואיפשרה קצב קריאה מהיר מאד, וה a1 החדשה משווה ומעלה, כאשר היא מאיצה את קצב הקריאה ומכפילה את הרזולוציה. כאן הפשרה המשמעותית היא בתחום המחיר...
עוד על ה a1 המהפכנית כאן:
מצלמה נוספת שניגשת לסיטואציה ומספקת פתרונות מעניינים היא הקנון EOS-R5, שמצליחה לשלב קצב קריאה גבוה יחסית, דחיסת אובר-סמפל מצויינת מ 8K ל 4K ודחיסת פיקסל-בינינג / ליין סקיפינג כדי לאפשר גם וידאו קל יותר לעיבוד, ועושה זאת במחיר נמוך משמעותית מהסוני a1. עם זאת גם כאן ניתקל בפשרה משמעותית בתחום ההתחממות.
עוד על ה R5 של קנון כאן, סביב 14:30
אז אפשר ללכת על פשרה זו או אחרת, ובעיקר כדאי לברר טוב האם אפקט הרולינג שאטר בכלל מהווה בעיה אמיתית. למעשה אם המצלמה לא נעה בקצב מהיר על ציר הפאן לא מדובר בבעיה משמעותית, וצריך לחשוב עד כמה שווה להשקיע בפתרונה. אחרי הכל אין חשיבות לקניית המצלמה הטובה ביותר, רק לקניית המצלמה המתאימה ביותר.
